פסק-דין בתיק ע"א 14584-05-11

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון) בתא"מ     10- 04- 7101 מיום 20.3.11.

1.         העובדות הצריכות לענייננו

א. ביום 9.6.09 הזמין המערער מחברה בשם "שארק דלוקס רהיטים בע"מ" (להלן: החברה) רהיטים וסלון וכן 5 כסאות בעלות של 32,500 ש"ח. לצורך תשלום התמורה שילם המערער סך של 6,250 ש"ח בכרטיס אשראי ומסר 11 שיקים דחויים על סך 26,250 ש"ח החל מיום 10.8.09.

ב. ארבעה שיקים בסך של 2,000 ש"ח כל אחד (להלן: השיקים), הופקדו ביום 22.6.09 אצל המשיב (להלן: הבנק) למשמרת, לצורך מתן אשראי בחשבונה, כשבגב השיקים חותמת החברה בלבד, ללא חתימה של מורשה החתימה שלה. על פי מסמכי הבנק, דוגמת החתימה המחייבת של החברה, הינה חותמת החברה בתוספת חתימתו של איגור סבצ'ין (להלן: סבצ'ין). השיקים חוללו עקב הוראת ביטול שניתנה על ידי המערער.

החברה נקלעה לחדלות פרעון, והתנהלו נגדה הליכי פירוק.

ג. השיקים הוצגו על ידי הבנק בלשכת ההוצל"פ. בעקבות התנגדות שהגיש המערער, ניתנה לו רשות להתגונן, ומכאן התביעה בבית משפט קמא.

ד. המערער טען והצהיר כי לאחר שחזר לביתו התחרט, ולמחרת בבוקר הודיע טלפונית על ביטול העסקה. עובדת החברה בשם אולגה הבטיחה לו לשלוח את השיקים, אך לא עמדה בהבטחתה זו, ולכן נתן הוראת ביטול לגבי כל השיקים, אשר חלקם הופקדו בבנק אחר. גם הסכום הראשוני לא הוחזר לו.

ה. טיעוני המערער בפני בית משפט קמא:

המערער טען לכשלון תמורה מוחלט בגין השיקים.

כן טען כי חתימת ההיסב על השיקים אינה תקינה, ומשכך, לא זו בלבד שהבנק אינו אוחז כשורה בשיקים הוא אינו אוחז כלל. משנושאים השיקים שהופקדו את חותמת החברה בלבד ללא תוספת חתימה של סבצ'ין, לא הוסבו השיקים לבנק, ומשכך הבנק אינו במעמד של אוחז, בניגוד לטענתו בכתב התביעה.

עוד טען המערער כי השיקים הופקדו בבנק למשמרת לצורך גביה בלבד ולא לבטחון, ומשכך עסקינן בהיסב מגביל, והיה על הבנק להחזיר את השיקים לחברה לאחר חילולם. מעיון בדפי הפקדת השיקים שהועברו אליו על ידי הבנק, הסיק המערער כי השיקים הועברו לצורך משמרת בלבד ולא לביטחון. כך צויין במפורש על גבי טופסי ההפקדה, וכך אף חוייבה החברה בעמלת שיקים למשמרת בלבד.

ו. טיעוני הבנק בבית משפט קמא

הבנק טען כי המערער לא הוכיח את כשלון התמורה שנטען על ידו ואת זכותו בביטול עסקת היסוד, ומשכך אין לו כל הגנה מפני התביעה.

מר יצחק סירוטה, ראש צוות בנקודת הגביה של הבנק (להלן: סירוטה) הצהיר, כי עוד בשנת 01' שיעבדה החברה לטובת הבנק את כל המסמכים הסחירים, לרבות שטרות, המופקדים מדי פעם בבנק, להבטחת פירעון הסכומים המגיעים לבנק. הבנק פעל בתום לב עת הפקיד את השיקים המעותדים נשוא התובענה לבטחון מבלי שידע או היה עליו לדעת על פגם כלשהו בזכות החברה בשיקים, ואף נתן לחברה תמורה עבורם על ידי מתן אשראי וזכות משיכת יתר בחשבון. השיקים הופקדו בחשבון החברה, עת עמד ביתרת חובה העולה על 240,000 ש"ח. השיק הראשון שמסר המערער חולל ביום 11.9.09 עקב הוראת ביטול, ויתרת החובה של החברה גדלה בהתאם. גם השיקים האחרים חוללו, והגדילו את יתרת החובה של החברה בחשבונה.

עוד טען כי הינו אוחז בשיקים כשורה, או לפחות אוחז בעל ערך, ולכן לא עומדת למערער טענה של כשלון תמורה מלא כלפיו. אשר לטענה כי חתימת ההיסב אינה תואמת את דוגמאות חתימה שמסרה החברה לבנק, זו טענה השמורה למסב ולא למושך, ואינה שוללת את חובתו לפרוע את השיקים לידי האוחז. זאת ועוד, אפילו אין חתימת ההיסב שלמה, יש לראות בהיסב על גבי השיקים כהיסב על החלק, ולפיכך השיקים הם בני פרעון למוכ"ז.

עוד נטען כי החברה התחייבה כלפי הבנק בכל הנוגע לתקינות השטרות שהיא מסבה, והצהירה כי הם בחזקתה ובבעלותה הגמורה, שהם חופשיים מכל זכות לצד שלישי.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

הצדדים הביאו ראיותיהם בפני השופטת קמא, המערער וסירוטה נחקרו על תצהיריהם, ולאחר שבחנה את טענותיהם על רקע הראיות שהובאו בפניה, טענותיהם וסיכומיהם, הגיעה למסקנה כי המערער לא הוכיח הגנה מפני התביעה. 

א. השופטת  קמא קבעה כי גרסתו של המערער לגבי נסיבות ביטולה של עסקת היסוד לא הוכחה, משלא הגיש כל ראיה שממנה ניתן היה ללמוד על ביטול העסקה יום לאחר כריתתה, עקב חרטה. כן קבעה כי המערער לא הוכיח שהודעת הביטול אכן נתקבלה על ידי החברה ולא הוכיח כשלון תמורה בכלל. לעניין זה הפנתה לסעיף 3 במכתבה של חברת האשראי מיום 18.7.10, אשר צורף לסיכומיו של המערער (אם כי ציינה שהמסמך צורף שלא כדין). מעיון בסעיף 3 הנ"ל, עולה כי חברת האשראי הודיעה לו שבשיחתו הטלפונית מיום 29.6.09 לא העלה כל טענה בדבר כשל תמורה של בית העסק או טענה כלשהי כי בית העסק הפסיק כדרך קבע לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה, וכל בקשתו היתה לבטל את העסקה עקב חרטה. ביום 29.6.09 לא היה ברשותה של חברת האשראי מידע על הליכי חדלות פרעון של החברה.